פעם, ביער יפה, גר ילד קטן בשם יצחק. הוא היה רק בן שנתיים ואהב לחקור את היער עם הוריו. הוריו של יצחק היו שניהם מדענים שחקרו בעלי חיים ביער. לעתים קרובות הם היו לוקחים את יצחק למסעותיהם, מלמדים אותו על החיות השונות שחיו שם.

החיה האהובה על יצחק הייתה הנמר. הוא אהב את הפסים הכתומים והשחורים היפים שלהם ואיך הם שאגו בקול רם כל כך. יום אחד, בזמן טיול עם הוריו, הם נתקלו בגור נמר שהיה לבדו. הוריו של יצחק ידעו שאמו של הגור כנראה נפרדה ממנו והם נאלצו למצוא אותה. אבל הם לא יכלו לקחת איתם את הגור, כי זה היה מסוכן מדי.

יצחק, לעומת זאת, לא יכול היה לשאת את הגור הקטן לבדו. אז, הוא החליט באומץ להישאר עם הגור ולשמור עליו עד שאמו תחזור. הוריו היססו בהתחלה, אבל הם ידעו עד כמה יצחק יכול להיות נחוש. הם השאירו את יצחק עם כמה אספקה והבטיחו לחזור ברגע שימצאו את אמו של הגור.

יצחק והגור הפכו לחברים במהירות. הם שיחקו יחד, חקרו את היער, ואפילו תנומנו יחד. יצחק קרא לגור "פסים" בגלל הפסים היפים שלו. הוא גם למד ששמו האמיתי של סטריפס הוא טיטו והוא בנו של הנמר העז ביותר ביער, המלך ליאו.

בזמן שהם חיכו לאמו של טיטו לחזור, אייזק וסטריפס נתקלו בבעלי חיים רבים אחרים ביער. הם פגשו ינשוף חכם שהראה להם איך לעוף וסנאי ידידותי שלימד אותם איך לטפס על עצים. הם גם פגשו קבוצה של קופים שובבים שאהבו לעשות טריקים.

יום אחד, בזמן שהם שיחקו מחבואים עם הקופים, הם שמעו שאגה חזקה מגיעה מהצד השני של היער. זו הייתה אמו של טיטו, המלכה נלה! אייזק וסטריפס כל כך התרגשו לראות אותה והם רצו לעברה הכי מהר שהם יכולים. המלכה נאלה שמחה מאוד לראות את בנה והייתה אסירת תודה ליצחק ששמר עליו.

היא הודתה ליצחק ונתנה לו שרשרת מיוחדת עשויה משיני נמר כאות להערכתה. היא גם הזמינה את יצחק והוריו למאורתה למשתה כדי לחגוג את איחודם. אייזק היה כל כך שמח שעזר לטיטו ולמשפחתו ולא יכול היה לחכות לספר להוריו הכל על הרפתקאותיו.

כשהוריו של יצחק חזרו, הם נדהמו עד כמה היה אמיץ ואחראי הילד הקטן שלהם. הם גם שמחו לפגוש את כל החיות שיצחק נתקל בהן במהלך תקופתו עם טיטו. הם היו גאים בבנם וידעו שיש לו קשר מיוחד עם בעלי חיים.

מאותו יום ואילך נודע יצחק כ"לוחש החיות" של היער. לעתים קרובות הוא היה יוצא להרפתקאות עם חבריו לבעלי החיים, ולמד יותר עליהם ועל בתי הגידול שלהם. ובכל פעם שהיה נתקל בחיה אבודה, הוא היה דואג למצוא את משפחתה ולאחד אותם מחדש, בדיוק כמו שעשה עם טיטו והמלכה נאלה.

אהבתו וכבודו של יצחק לבעלי חיים גדלו עוד יותר ככל שהוא בילה איתם. הוא למד שהם לא רק יצורים, אלא היו להם רגשות ומשפחות בדיוק כמו בני אדם. והוא הבטיח תמיד להגן עליהם ולדאוג להם.

וכך, הילד הקטן בשם יצחק וחבריו החיות חיו באושר ועושר ביער היפהפה, שם הם שוטטו ושיחקו יחד, ויצרו עוד הרבה זיכרונות נפלאים.