פעם בארץ רחוקה,
גרה שם ילדה קטנה בשם טליה, הו כל כך גדולה.
היו לה עיניים חומות גדולות ושיער מתולתל,
וחיוך שיכול להאיר את האוויר.

טליה גרה בכפר ליד הים,
היכן שהגלים התנפצו והציפורים עפו לחופשי.
היא אהבה לשחק עם החברים שלה כל יום,
לביא, אליה ואיילה, הם היו הטובים שלה, הידד!

יום אחד, כשהם שיחקו על החוף,
הם הבחינו במשהו שלא היה בהישג יד.
בתולת ים יפהפייה, תקועה על החוף,
זעקה לעזרה, הזנב שלה היה כואב.

טליה וחברותיה ידעו שעליהן לפעול מהר,
הם לא יכלו לתת לבת הים לסבול, הו איזה מזועזע!
הם רצו לעזרתה ללא כל חשש,
ושאל אותה מה הביא אותה לכאן.

בת הים סיפרה להם את סיפורה באנחה,
היא איבדה את השרשרת הקסומה שלה, אוי אלוהים!
בלי זה, היא לא יכלה לשחות חזרה לים,
והמשפחה והחברים שלה חיכו לה, אתה מבין.

טליה וחברותיה ידעו שהם חייבים למצוא,
שרשרת בתולת הים, הייתה מיוחדת במינה.
הם חיפשו גבוה ונמוך, מסביב,
אבל השרשרת לא הייתה בשום מקום.

בדיוק כשהם עמדו לוותר,
טליה ראתה משהו נוצץ, אוי איזה מזל!
זו הייתה השרשרת, חבויה בחול,
הם מצאו את זה, היה להם את זה בידם!

הם מיהרו לחזור לבת הים בשמחה,
ונתן לה את השרשרת, הו כל כך ברצון.
בת הים הודתה להם עם דמעות בעיניה,
והבטיח להעניק להם משאלה, כהפתעה.

טליה וחברותיה חשבו קשה וארוך,
מה הם יכלו לאחל, הו מה יכול להיות רע?
לבסוף הם החליטו לאחל למשהו מיוחד,
לכל הילדים בעולם, משהו נפלא.

בת הים חייכה והענתה לרצונה,
וברגע אחד, משהו קסום אכן פרח.
כל הילדים בעולם, התמלאו בשמחה,
והם ידעו שזה בגלל טליה והחברות שלה, הו ילד!

מאותו יום ואילך, טליה הייתה ידועה כגיבורה,
והחברים שלה, לביא, אליה ואיילה, היו הצדדים שלה, הו אפס!
הם הצילו בתולת ים והביאו אושר לכולם,
טליה וחברותיה, הם עמדו גבוה.

בת הים הייתה אסירת תודה וכדי להראות את הכרת התודה שלה,
היא הזמינה אותם לארמון התת-ימי שלה, הו כמה כישרון!
הם שחו עם הדולפינים ורקדו עם הדגים,
זה היה יום שהם לעולם לא ישכחו, הו איזו משאלה!

טליה וחברותיה למדו משהו חדש,
שאפילו הפעולות הקטנות ביותר יכולות לעשות פריצת דרך גדולה.
הם עשו שינוי, הם עשו את שלהם,
וזו, ילדיי היקרים, האמנות החשובה ביותר.

אז זכור תמיד, להיות אדיב ואמיתי,
ותראה שיקרו לך דברים קסומים.
בדיוק כמו טליה וחברותיה, גם אתה יכול להיות,
גיבור, חבר, אור שכולם יראו.