היה הייתה ילדה אמיצה והרפתקנית בשם עמנואל הדובה. היא הייתה מלאת סקרנות ותמיד רצתה לחקור את העולם סביבה.

לעמנואל הדובה היה חבר טוב בשם רוי-בוי שתמיד היה להוט להצטרף אליה להרפתקאותיה. יחד היו מבלים את ימיהם בחקר הסביבה שליד ביתם ומגלים דברים חדשים.

יום אחד, עמנואל הדובה ורוי-בוי החליטו לחקור את האגם ליד ביתם. הם נדהמו מיופיו של האגם והתרגשו לגלות מה יש לאגם להציע.

הם הוציאו סירת משוטים לאגם והחלו לחתור סביבו. בעודם חותרים, יכלו לראות דגי זהב שוחים במים ואת השמש מנצנצת מעל פני השטח. זה היה מראה יפהפה.

לפתע, עמנואל הדובה הבחינה באי מוזר למראה באמצע האגם. היא הצביעה עליו לרוי-בוי והם החליטו לחתור אליו כדי לבחון אותו.

כשהגיעו לאי, הופתעו לגלות שהוא מלא ביצורים מוזרים ונפלאים. היו שם ציפורים מדברות, קופים משוחחים ופרחים יפים.

עמנואל הדובה ורוי-בוי רצו ברחבי האי, חקרו את כל היצורים והצמחים השונים שהם נתקלו בהם. הם מעולם לא ראו דבר כזה לפני כן!

בעודם חוקרים, הם הבחינו במערה בצלע הגבעה שעל האי. הם החליטו להיכנס פנימה ולראות מה יש בפנים.

כשנכנסו למערה, הם נדהמו לגלות דרקון ענק ישן במרכז. עמנואל הדובה ורוי-בוי היו כל כך מפוחדים שהם כמעט ברחו, אבל אז הבחינו במשהו מבריק על צווארו של הדרקון.

זו הייתה שרשרת עם אבן מוזרה למראה. עמנואל הדובה הושיטה את ידה ונגעה באבן, ולפתע התעורר הדרקון.

הדרקון היה למעשה ידידותי מאוד ושמח לקבל מבקרים. הוא אמר להם שהוא שומר האי ושהאבן היא פריט קסום שנקרא עין הדרקון.

עין הדרקון יכלה להיענות לרצונותיו של כל אחד, אך ניתן היה להשתמש בה רק פעם אחת. עמנואל הדובה ורוי-בוי התרגשו מאוד ושאלו את הדרקון מה כדאי להם לבקש מעין הדרקון.

הדרקון אמר שהם צריכים לבקש משהו שיעשה אותם מאושרים ושיעזור להם בהרפתקאותיהם.

עמנואל הדובה חשבה לרגע ואז הביעה משאלה שהיא ורוי בוי תמיד יוכלו לחקור ולגלות דברים חדשים. עין הדרקון זהרה באור בהיר ונענתה למשאלתה.

מאותו יום ואילך, עמנואל הדובה ורוי-בוי היו מסוגלים לחקור ולגלות דברים חדשים. היו להם הרפתקאות מדהימות ביותר, והם תמיד שמחו והתלהבו לקראת הבאות.