פעם היה ילד אמיץ והרפתקן מאוד בשם עדיאל. הוא היה מוכן תמיד לכל אתגר ואהב להיות מעורב בכל מיני מעשי שובבות. עדיאל היה החבר הכי טוב של רוי-בוי. כאשר רוי-בוי ועדיאל שיחקו יחד, תמיד אפשר היה לצפות שיעברו הרפתקאות מיוחדות.

יום אחד החליטו עדיאל ורוי-בוי לצאת למסע כדי לחקור את העולם שסביבם. הם ארזו תרמילים עם כל הדברים החיוניים ויצאו לדרך. תוך כדי הליכה, הם נתקלו בדלת מסתורית בצלע ההר. עדיאל התרגש מאוד ושכנע את רוי-בוי לפתוח את הדלת ולהיכנס עימו לתוך המקום המסתורי הזה. רוי-בוי הסכים בשמחה ושניהם פתחו את הדלת ונכנסו פנימה.

מעבר לדלת הייתה מערה חשוכה ועמוקה, אבל עדיאל הדליק את הפנס שהביא עימו. כשהמשיכו להתקדם פנימה, הם נתקלו במשהו מוזר מאוד. היה זה גביש כחול קטן וזוהר. עדיאל היה מהופנט מהגביש ורצה לקחת אותו איתם, אבל רוי-בוי חשב שזה מסוכן מדי. עדיאל היה נחוש לקחת את הגביש ושכנע בכך גם את רוי-בוי.

בחדר הבא, הם גילו דלת סודית. עדיאל היה סקרן מאוד לראות מה יש מאחורי הדלת. הוא ביקש מרוי-בוי שיחכה לו בחוץ והמשיך באומץ פנימה לבדו כדי לגלות מה יש מאחורי הדלת.

כאשר פתח את הדלת לא האמין עדיאל למראה עיניו. מאחורי הדלת היה עולם קסום מלא בכל מיני יצורים משונים שמעולם לא ראה כמותם. עדיאל כל כך נדהם מהעולם החדש הזה עד ששכח שיש ברשותו את הגביש הקסום. היצורים המשונים היו נחמדים מאוד והתקרבו לעדיאל כדי לראות את הגביש. ביניהם היה קוסם זקן וחכם.

הקוסם סיפר לעדיאל על הגביש הקסום וכיצד ניתן להשתמש בו כדי להגשים משאלות. עדיאל כל כך התרגש ומיד קרא לרוי-בוי להצטרף אליו. הקוסם הציע להראות להם את נפלאות העולם הקסום שלו.

עדיאל ורוי-בוי חקרו את העולם הקסום במשך ימים רבים, למדו דברים חדשים ורכשו חברים חדשים. הם אפילו מצאו דרך לחזור הביתה כשהיו מוכנים, פשוט על ידי הבעת משאלה בפני הגביש. עדיאל ורוי-בוי היו החברים הכי טובים ותמיד עזרו האחד לשני. מאותו היום לא נפרדו מהגביש הקסום שמצאו במערה המסתורית, והשתמשו בו כדי לעזור לאנשים אחרים להגשים משאלות.