פעם, אחת היה ילד קטן, אמיץ והרפתקן בשם אמרי. הוא גר בכפר קטן בכפר עם חברו הטוב, רוי-בוי. אמרי ורוי-בוי היו מוכנים תמיד להרפתקה ולעתים קרובות הם היו יוצאים לחקור יחדיו את היערות והנהרות הסמוכים.

יום אחד, אמרי ורוי-בוי החליטו לצאת להרפתקה הנועזת מכולם - הם עמדו לחקור את מערת הפלאים! הם שמעו סיפורים על הדברים הקסומים שניתן למצוא בתוך המערה, והם היו נחושים לגלות האם הם נכונים.

עם תרמיליהם מלאי אספקה ולבם מלא אומץ, יצאו אמרי ורוי-בוי למסע החיפוש שלהם. לאחר הליכה של שעות, הם הגיעו סוף סוף לפתח מערת הפלאים. בהתרגשות נכנסו הבנים פנימה, ומיד הוקפו בטבעת של ערפל סמיך שנראה כאילו הגיע ממקום כלשהו עמוק בתוך המערה.

הבנים החליטו ללכת בעקבות מקור הערפל, ועד מהרה מצאו את עצמם בחדר ענק מלא בכל מיני חפצים קסומים! היו שם אבני חן נוצצות באור, בקבוקים מוזרים וצנצנות מלאות בנוזלים צבעוניים ומסתוריים, ויצורים מוזרים שהסתובבו בצללים. אמרי ורוי-בוי היו מוקסמים מכל הדברים הנפלאים שראו, והם לא יכלו שלא לחקור עוד.

הבנים גילו במהרה מעבר סודי שהוביל אותם עמוק יותר לתוך המערה. כשהם הלכו, נראה היה שהערפל נעשה סמיך יותר ויותר, והאוויר נעשה קר יותר ויותר. אמרי ורוי-בוי התחילו לפחד, אבל הם המשיכו ללכת, נחושים לחקור את כל הדברים הקסומים שהסתתרו במערה.

לבסוף, לאחר מה שנראה כמו שעות, הגיעו הבנים לסוף המעבר הסודי. שם הם מצאו כדור בדולח גדול וזוהר, ובו יכלו לראות גן יפהפה מלא בפרחים צבעוניים, פרפרים וציפורים אקזוטיות.

אמרי ורוי-בוי כל כך נדהמו ממה שמצאו, שהחליטו לקחת איתם את כדור הבדולח, כדי שיוכלו להראות לחברים ולמשפחה שלהם את כל הדברים הקסומים שיש למערת הפלאים להציע.

ומאותו יום ואילך נודעו אמרי ורוי-בוי כהרפתקנים האמיצים בכפר, וכולם רצו לבוא לראות את כדור הבדולח ולשמוע את סיפורי הרפתקאותיהם הנועזות במערת הפלאים.