פעם חיה ילדה קטנה בשם אוריה ושי ליומיה. היא הייתה בת חמש והחברה הכי טובה של השכן שלה, רוי-בוי.

אוריה ושי ליומיה הייתה הרפתקנית מאוד ותמיד חיפשה משהו מרגש לעשות. היא אהבה לחקור מקומות חדשים ולנסות דברים חדשים.

יום אחד, אוריה ושי ליומיה ורוי-בוי החליטו לצאת להרפתקה גדולה. הם החליטו לחקור טירה נטושה ביער. כשהם עשו את דרכם ביער, הם הבחינו בשביל המוביל אל הטירה.

כשהגיעו לטירה, הם נדהמו מהגודל שלה ועד כמה מפוארת היא. אוריה ושי ליומיה הייתה כל כך נרגשת עד שבקושי יכלה להכיל את השמחה שלה. היא רצה סביב הטירה, חוקרת כל פינה ופינה.

לפתע, הבחינה אוריה ושי ליומיה בדלת מסתורית בחלק האחורי של הטירה. היא ורוי-בוי החליטו להסתכל מקרוב. כשהם פתחו את הדלת, הם נדהמו לגלות חדר סודי מלא באוצרות!

הם מילאו את כיסיהם במטבעות ואבני חן, אבל לפני שהספיקו לצאת מהחדר, שמעו רעם חזק. הדלת לחדר הסודי נסגרה מאחוריהם!

אוריה ושי ליומיה ורוי-בוי היו מפוחדים, אבל הם ידעו שעליהם למצוא מוצא. הם חיפשו בכל מקום, אבל לא מצאו דרך לצאת מהחדר.

לפתע זרחה קרן אור מבעד לחלון. זו הייתה השמש! אוריה ושי ליומיה ורוי-בוי הבינו שהשמש היא המפתח לפתיחת הדלת.

הם הרימו את ידיהם לשמש ונתנו לה לחמם אותן. ואז כשאחזו בידית הדלת, שמעו נקישה חזקה והדלת נפתחה. הם היו חופשיים!

אוריה ושי ליומיה ורוי-בוי רצו בחזרה לכפר שלהם ושיתפו את כולם בסיפוריהם. הם זכו לשבחים כגיבורים וכולם רצו לשמוע עוד על הרפתקאותיהם.

אוריה ושי ליומיה ורוי-בוי היו כל כך גאים בעצמם. הם חוו משהו מדהים ולעולם לא ישכחו אותו.

אוריה ושי ליומיה ורוי-בוי חיו באושר ועושר עד עצם היום הזה, והחברות ביניהם התחזקה עוד יותר. הם תמיד היו מוכנים להרפתקה חדשה ומעניינת.