פעם בארץ רחוקה, גרה ילדה קטנה בשם ניבי. היא הייתה בת שנתיים וחצי והייתה אחותו הקטנה של איתי. ניבי הייתה ילדה סקרנית ושובבה שאהבה לחקור ולגלות דברים חדשים. אבל היה דבר אחד שהיא לא אהבה, וזה ללכת לישון בלילה.

הוריה של ניבי, אור וגל, ניסו הכל כדי לגרום לה לישון בלילה, אבל נראה ששום דבר לא עבד. הם קראו לה סיפורים לפני השינה, שרו לה את שירי הערש ואפילו ניסו לספור כוכבים, אבל ניבי פשוט לא הצליחה להירדם. זה הדאיג את הוריה מכיוון שהם ידעו כמה חשובה השינה לילדים קטנים כמו ניבי.

לילה אחד, כשהוריה של ניבי הכניסו אותה למיטה, ניבי שאלה אותם למה היא צריכה לישון בלילה. אור וגל חייכו ואמרו: "כי ניבי היקר שלי, שינה היא כמו קסם. היא עוזרת לנו לגדול, להישאר בריאים ונותנת לנו אנרגיה לשחק ולהנות למחרת". ניבי הוקסמה מכך וביקשה מהוריה לספר לה עוד על הקסם הזה שנקרא שינה.

אור וגל סיפרו לניבי את אגדת הכוכב המנומנם. הם אמרו שלפני זמן רב היה כוכב בהיר ומבריק בשם סליפי שחי בשמים. ישנוני הייתה אחראית לגרום לכל הילדים בעולם להירדם בלילה. בכל לילה היא הייתה מפזרת את האבק הקסום שלה על עפעפי הילדים, והם היו נסחפים לשינה שלווה.

אבל לילה אחד, סליפי חלתה ולא יכלה לזרוח בבהירות כמו פעם. זה אומר שילדים בכל העולם לא יכלו להירדם. העולם היה כאוס, וכולם היו עייפים ורגועים. הירח, שהיה החברה הכי טובה של סליפי, ידע שהיא חייבת לעשות משהו כדי לעזור לה.

הירח הלך לעזרה לינשוף הזקן והחכם, שידע הכל על טבע וקסם. הינשוף אמר לירח שיש רק דבר אחד שיכול לרפא את ישנוני, וזה צחוק של ילד. הירח חשב מיד על ניבי ועל הצחוק שלה, והיא ידעה שהיא היחידה שיכולה להציל את סליפי.

הירח הופיע בחדרה של ניבי, וניבי הופתעה לראות אותה. הירח הסביר לניבי הכל וביקש את עזרתה. ניבי התרגשה לצאת להרפתקה כדי להציל את סליפי ולהחזיר את קסם השינה לעולם. היא קמה במהירות מהמיטה, לבשה את הפיג'מה האהובה עליה, ובעזרת הירח הם עפו לשמיים.

כשהם הגיעו לשמיים, הם מצאו את ישנוני נראה חלש ועצוב מאוד. ניבי ניגשה אליה וחיבקה אותה חיבוק גדול. היא ציחקקה וצחקה, וצחוקה היה כמו תרופה לישנוני. היא התחילה לזרוח יותר ויותר בהיר עד שחזרה למלוא כוחה.

ישנוני הייתה כל כך אסירת תודה לניבי על שהצילה אותה, והיא הבטיחה תמיד לדאוג שניבי וכל הילדים בעולם יוכלו להירדם כל לילה. גם הירח והינשוף שמחו מאוד, והם הודו לניבי על אומץ ליבה וטוב לבה.

ניבי הייתה מאושרת. היא הצילה את סליפי והחזירה את קסם השינה לעולם. מאותו לילה ואילך ניבי ציפתה ללכת לישון בלילה. היא ידעה שישנוני שומרת עליה, והאבק הקסום שלה יעזור לה לחלום חלומות מתוקים.

הוריה של ניבי נדהמו כשראו אותה ישנה בשלווה באותו לילה. הם ידעו שמשהו קסום קרה, והם היו אסירי תודה לניבי על היותו גיבור הלילה. מכאן ואילך שעת השינה של ניבי הייתה תקופה שמחה ושלווה עבורה ועבור משפחתה.

וזו, חבריי הקטנים, האגדה על הכוכב המנומנם ואיך ניבי החזירה את קסם השינה לעולם. אז זכרו, תקשיבו תמיד להוריכם, לכו לישון בזמן, ותנו לסליפי לפזר את האבק הקסום שלה על העפעפיים שלכם. חלומות מתוקים!