פעם, בארץ רחוקה, חי ילד קטן בשם יהב. הוא גר בכפר קטן עם אבא ואמא שלו. יהב היה ילד סקרן והרפתקן, שתמיד חיפש דברים חדשים ומרגשים לעשות.

יום אחד שמע יהב על דרקון אגדי בשם טוטו הדרקון שחי בהרים הסמוכים. לפי הסיפורים, טוטו הדרקון היה דרקון אדיב וידידותי שהגן על הכפר מכל סכנה. אבל ככל שחלף הזמן, תושבי הכפר התחילו לפחד מטוטו הדרקון והאמינו שהוא הפך לרשע.

אבל יהב לא האמין לשמועות. הוא היה נחוש למצוא את טוטו הדרקון ולהוכיח לכולם שהוא עדיין אותו דרקון ידידותי מהסיפורים.

אז, יום אחד, יהב ארז מעט אוכל ומים ויצא למסעו למצוא את טוטו הדרקון. הוא הלך שעות, דרך יערות ומעל הרים עד שלבסוף הגיע לפתחה של מערה חשוכה ומסתורית.

ללא כל חשש, יהב נכנס למערה וראה את טוטו הדרקון ישן בשלווה. יהב לא האמין למראה עיניו. טוטו הדרקון היה ענק ובעל קשקשים ירוקים מבריקים שנוצצו באור שהגיע מפתח המערה.

אבל עוד לפני שיהב הספיק לומר מילה, הוא שמע רעש חזק מגיע מבחוץ. הוא הבין במהירות שתושבי הכפר עקבו אחריו וכעת הם עומדים בפתח המערה, מוכנים לתקוף את טוטו הדרקון.

יהב ידע שעליו לפעול מהר. הוא העיר את טוטו הדרקון וסיפר לו על הפחד של תושבי הכפר ואיך הוא רוצה להוכיח להם שהוא עדיין דרקון חביב וידידותי.

טוטו הדרקון חייך ואמר, "אני שמח שבאת, יהב. בוא נראה להם את האמת עלי."

בכך פרש טוטו הדרקון את כנפיו ועף מהמערה, כשיהב רוכב על גבו. תושבי הכפר נדהמו לראות את יאב רוכב על גבו של טוטו הדרקון, והם הופתעו עוד יותר כשטוטו הדרקון נחת מולם ודיבר אליהם בקול עדין.

"תמיד הגנתי על הכפר הזה ועל אנשיו. אני לא איום, אלא חבר", אמר טוטו הדרקון.

תושבי הכפר נדהמו ויכלו לראות שטוטו הדרקון הוא אכן דרקון אדיב וידידותי. הם התנצלו על הפחד שלהם וביקשו סליחה.

טוטו הדרקון סלח להם והזמין אותם למשתה בכפר כדי לחגוג את ידידותם החדשה. כולם נהנו מהסעודה, ויהב שמח שהצליח להפגיש בין תושבי הכפר לבין טוטו הדרקון.

מאותו יום, טוטו הדרקון ויהב הפכו לחברים גדולים. לעתים קרובות הם היו יוצאים להרפתקאות יחד, חוקרים את ההרים והיערות. אבא ואמא של יהב היו גאים בבנם על היותו אמיץ ואדיב, והם שמחו שמצא חבר נפלא כזה בטוטו הדרקון.

האגדה על ידידות טוטו הדרקון ויהב התפשטה בכל הארץ, וכולם ידעו שטוטו הדרקון אינו איום אלא מגן וחבר.

ומאותו יום ואילך חיו תושבי הכפר באושר, בידיעה שיש להם דרקון גדול וילד קטן ואמיץ ששומר עליהם. ואומץ ליבו וטוב ליבו של יהב הפכו להשראה לכל ילדי הכפר, שלעתים קרובות היו מספרים את סיפורו כיצד התיידד עם טוטו הדרקון.