פעם, בכפר קטן, גר ילד קטן בשם רז. הוא היה ילד סקרן והרפתקן, שתמיד חיפש דברים חדשים לחקור. החבר הכי טוב שלו היה כלב משוטט בשם רי, שהיה ידוע בכפר כלבה שקוראים לה רי. רז ורי יצאו להרפתקאות רבות יחד, והיום לא היה שונה.

בזמן שהם שיחקו בשדות, רז הבחין במפה מוזרה למראה מונחת על הקרקע. בהיותו הילד הסקרן שהוא היה, רז הרים את המפה והראה אותה לרי. שניהם הביטו בו מקרוב וראו שיש בו תמונה של הר גדול עם תיבת אוצר בראשו. במפה היו גם כמה סמלים ומספרים מוזרים כתובים עליה.

"זו חייבת להיות מפת אוצר!" קרא רז בהתרגשות. "אנחנו חייבים למצוא את האוצר הזה, רי. זו תהיה ההרפתקה הכי גדולה שהיינו בה אי פעם!"

רי נבחה בהסכמה וכשכשה בזנב, מוכנה להרפתקה שלפניה. רז קיפל במהירות את המפה ושם אותה בתיק הגב שלו. לאחר מכן הוא רץ הביתה כדי לספר להוריו על מפת האוצר.

"אמא, אבא, תראה מה מצאתי!" אמר רז והראה להם את המפה. "זו מפת אוצר ורי ואני הולכים למצוא את האוצר!"

הוריו קצת היססו בהתחלה, אבל הם ידעו כמה רז אוהב הרפתקאות, אז הם נתנו לו את ברכתם ואיחלו לו בהצלחה. אז התקשר רז לרי והם יצאו לדרך.

לפי המפה, הרמז הראשון היה לעקוב אחרי הנהר עד שהגיעו לעץ האלון הישן. רז ורי הלכו בעקבות הנהר ובאמת, הם מצאו את עץ האלון הישן. אבל הם לא מצאו את הרמז הבא בשום מקום. אז חוש הריח החד של רי הגיע שימושי. היא התחילה לרחרח מסביב והובילה את רז למערה נסתרת מאחורי העץ.

"עבודה טובה, רי!" אמרה רז וטפחה על ראשה. "בוא ניכנס פנימה ונראה מה נוכל למצוא."

בתוך המערה הם מצאו ארגז ועליו מנעול. הרמז הבא במפה היה חידה שאמרה: "כדי לפתוח את החזה, אתה חייב למצוא את המפתח. תסתכל גבוה ונמוך, ותראה."

רז ורי חיפשו גבוה ונמוך ולבסוף, רי מצא מפתח מוסתר מתחת לסלע. הם השתמשו במפתח כדי לפתוח את החזה ובפנים, הם מצאו שרשרת יפהפייה עם אודם בצורת לב.

"זה חייב להיות האוצר!" קרא רז, שם את השרשרת סביב צווארה של רי. "את האוצר שלי, רי."

רי נבח בשמחה וליקק את פניו של רז. הם המשיכו במסעם, בעקבות הרמזים על המפה. הם חצו נהרות, טיפסו על הרים ועברו דרך מערות אפלות. כל רמז הוביל אותם להרפתקה חדשה, והם נהנו מזמן חייהם.

לבסוף, הם הגיעו למרגלות ההר הגדול המוצג במפה. הם יכלו לראות את תיבת האוצר בראש, אבל לא הייתה דרך להגיע אליה. אז נזכר רז שחברו ניר היה מטפס גדול.

"היי ניר, אתה יכול לעזור לנו לטפס על ההר הזה?" שאל רז.

"כמובן, אני אשמח!" ענה ניר, נרגש להיות חלק מההרפתקה.

בעזרת כישורי הטיפוס של ניר, הם הצליחו להגיע לראש ההר ולפתוח את תיבת האוצר. בפנים הם מצאו שקית גדולה של מטבעות זהב, תכשיטים מבריקים ופתק שעליו נכתב: "מזל טוב רז ורי! סיימתם בהצלחה את חיפוש המטמון. תהנו מהאוצרות שלכם ותזכרו, האוצר האמיתי היה הידידות ועבודת הצוות שחלקתם בדרך."

רז ורי שמחו מאוד והודו לניר על עזרתו. הם חלקו את האוצר עם תושבי הכפר והשתמשו בחלקו כדי לעזור לנזקקים. מאותו יום ואילך, רז, רי וניר היו ידועים כהרפתקנים האמיצים ביותר בכפר והחברות ביניהם התחזקה עם כל הרפתקה חדשה שהם יצאו אליהם.

והכפר הקטן של רז, רי וניר חיו באושר ועושר, תמיד מוכנים להרפתקה הגדולה הבאה שלהם.