פעם, בעיירה קטנה בשם Rainbow Valley, גר צעיר בשם שחר. הוא היה בלש ונודע בכישוריו יוצאי הדופן בפתרון תעלומות. הוא היה חכם, אמיץ ותמיד מוכן לעזור לכל מי שצריך. אהבתו להרפתקאות ולפתרון חידות הפכה אותו לבלש הטוב ביותר בעיר.

יום אחד הגיע לידיעתו של שחר מקרה מוזר. יהלום יקר נגנב מהמוזיאון של העיירה והמשטרה לא מצאה רמזים. היהלום נקרא "יהלום הקשת בענן" כיוון שהוא זורח בכל צבעי הקשת. העיר כולה הייתה מודאגת ובעל המוזיאון, מר מונדו, היה הרוס. הוא בילה שנים באיסוף היהלום וזה היה הרכוש היקר ביותר שהיה לו.

שחר ידע שעליו לפתור את המקרה הזה ולהחזיר את היהלום לבעליו החוקיים. הוא התחיל את חקירתו בחקירה של כולם בעיר. הוא הלך תחילה למוזיאון ודיבר עם מר מונדו. הוא שאל אם מישהו ביקר במוזיאון לאחרונה ואם הבחין במשהו חשוד. מר מונדו סיפר לשחר שאדם בשם אלפי ביקר במוזיאון לפני מספר ימים. הוא היה אספן אבני חן מפורסם וגילה עניין רב ביהלום הקשת.

שחר מיד הלך לפגוש אלפי. הוא היה איש עשיר וגר באחוזה גדולה בפאתי העיירה. שחר שאל אותו על ביקורו האחרון במוזיאון ואם הוא יודע משהו על היהלום הגנוב. אלפי הכחיש כל מעורבות ואמר שהוא רק מתפעל מיופיו של היהלום.

שחר לא השתכנע, המשיך בחקירתו וגילה שאלפי לא היה לבד במוזיאון באותו יום. הוא היה עם חברו, טרומפי, שהיה ידוע באהבתו לדברים נוצצים. שחר הלך לפגוש את טרומפי ושאל אותו על היהלום. תחילה הכחיש טרומפי כל מעורבות, אך כאשר שחר הראה לו תמונה של היהלום, הוא לא התאפק להתוודות. הוא אמר שהוא גנב את היהלום ונתן אותו לאלפי כדי למכור אותו. הוא גם אמר לשחר שהיהלום נמצא כעת באחוזה של אלפי.

בלי לבזבז זמן, שחר הלך לאחוזה של אלפי ומצא את היהלום. הוא גם מצא ראיות שקושרות אלפי לגניבה. הוא התקשר מיד למשטרה ומסר לה אלפיים. תושבי העיירה חשו הקלה ומר מונדו שמח מאוד לקבל בחזרה את יהלום הקשת היקר שלו.

כולם שיבחו את שחר על האומץ והאינטליגנציה שלו. הם ערכו מסיבה גדולה כדי לחגוג את הצלחתו. שחר שמח שפתר את המקרה והחזיר את היהלום לבעליו החוקי. הוא גם שמח שהעיר יכולה לישון בשקט בידיעה שהגנב נתפס.

מאותו יום ואילך התפרסם שחר עוד יותר בעיירה. אנשים התחילו לקרוא לו "בלש קשת בענן" והוא היה אהוב ומוערך על ידי כולם. הוא המשיך לפתור תיקים רבים אחרים ודאג תמיד שהצדק יצא לאור.

לגבי אלפי וטרומפי, הם נענשו על פשעיהם ולמדו את הלקח שלהם. הם התנצלו בפני מר מונדו והבטיחו לעולם לא לעשות דבר כזה שוב. הם גם התיידדו טוב עם שחר והודו לו על שהראה להם את הדרך הנכונה.

באשר ליהלום הקשת, הוא נשאר במוזיאון של העיירה, זורח באור ומזכיר לכולם את הבלש האמיץ שפתר את תעלומתו. ומאותו יום ואילך, שחר נודע לא רק באהבתו להרפתקאות ופתרון תעלומות אלא גם באהבתו לצדק. הוא תמיד אמר, "צדק הוא כמו קשת בענן, הוא זורח בכל הצבעים ומביא אושר לכולם". ובגלל זה שחר היה אהוב על כולם שכן הוא באמת היה גיבור במלוא מובן המילה.