פעם, בארץ רחוקה,
חיה ילדה קטנה אמיצה, אמא, הו כל כך גדולה!
עם שיער מתולתל וחיוך כל כך בהיר,
היא הפיצה אושר, לכל מקום שהלכה בכל כוחה.

בארץ הצבעים, שבה הכל היה בהיר,
אמה גרה עם הוריה, תחת אור השמש.
היא אהבה לשחק וליהנות כל היום,
עם חברתה הטובה, אנה, שתמיד הייתה בדרך.

יום אחד, כשהם שיחקו בפארק,
הם נתקלו בסימן מסתורי.
זו הייתה מפה, עם שביל ללכת אחריו,
את הסקרנות של אמה היא בוודאי בלעה.

עם אנה לצידה, הם יוצאים להרפתקה,
לפענח את הסודות ולמצוא את האוצר.
הם הלכו דרך יערות וחצו נהרות לרוחב,
אבל מצב הרוח שלהם היה גבוה, לא היה להם מה להסתיר.

כשהם הגיעו לסוף המפה,
הם ראו דלת, שמורה בחיק ענק.
אבל אמה הייתה נחושה, לא היה לה פחד,
עם אנה לצידה, לא היה להם מה לקרוע.

ההקפה הענקית לא תאמה את אומץ ליבה של אמה,
הוא זז הצידה, לבו מלא ברחמים.
הדלת נפתחה, וחשפה מראה מרהיב,
חדר מלא בצבעים, הו איזה תענוג!

במרכז החדר, ניצב חזה נוצץ,
אמה ואנה, הם באמת התרשמו.
כשהם פתחו את החזה, הם מצאו הפתעה,
שרביט קסום, שיכול לגרום לצבעים לעלות.

עם השרביט בידה, אמה הרגישה כל כך חזקה,
כעת היא יכלה לצייר את העולם, כל היום.
בעזרתה של אנה הם ציירו את השמיים,
בגווני ורוד, סגול וכחול, אוי!

הם ציירו את העצים, הפרחים והציפורים,
בצבעים כל כך מרהיבים, זה היה מעבר למילים.
כל העולם היה עכשיו מראה יפה,
הכל הודות לעוצמת השרביט הקסום של אמא ואנה.

הידיעה על שרביט הקסם התפשטה למרחקים,
ובאו אנשים מכל עבר לראות זאת במו עיניהם.
אמה ואנה, הם היו ידועים כעת כגיבורים,
על הבאת צבעים לעולם, עם האפסים הקסומים שלהם.

מאותו יום ואילך, אמא ואנה היו בלתי נפרדות,
כי הם היו בהרפתקה, הו כל כך בלתי נשכחת.
הם המשיכו להפיץ צבעים, לאן שלא הלכו,
כי הם היו האלופים האמיתיים של כיף ועליזות.

אז ילדים, תזכרו את הסיפור של אמה ואנה,
כי הם הראו לנו שעם אומץ, אנחנו יכולים להגיע רחוק.
ועם קצת קסם, נוכל להפוך את העולם לבהיר,
בדיוק כמו אמא ואנה, שציירו את העולם בכל הכוח.