פעם, בארץ רחוקה, גר ילד קטן בשם נתן. הוא גר עם הוריו האוהבים, אמא ואבא, בבית קטן מוקף ביער יפהפה. נתן אהב לבלות ביער, לחקור ולשחק עם החיות.

יום אחד, נתן והוריו יצאו לפיקניק ביער. הם פרשו שמיכה גדולה והתיישבו ליהנות מארוחת הצהריים שלהם. לפתע שמעו רעש חזק יוצא מהשיחים. אמא של נתן, אמא, נבהלה והחזיקה את ידו של נתן בחוזקה. אבל נתן לא פחד, הוא היה סקרן לדעת מה עושה את הרעש.

כשהם התקרבו, הם ראו ארנב קטן תקוע במלכודת. הארנב בכה לעזרה. ליבו של נתן נמס כשראה את הארנב המסכן במצוקה. הוא רץ במהירות לאבא שלו וביקש ממנו לעזור לחלץ את הארנב. אבא פתח בזהירות את המלכודת והארנב הקטן היה חופשי.

הארנב היה אסיר תודה לנתן והודה לו ולמשפחתו. השם של הארנב היה נעמי והיא הייתה נסיכת היער. היא הזמינה את נתן ומשפחתו לארמון שלה כדי להודות להם כראוי.

נתן ומשפחתו הלכו בעקבות נעמי לארמון שלה. הם נדהמו לראות טירה יפהפייה עשויה מענפים ועלים. נעמי הכיר להם את כל החיות שחיות ביער. היו שם ארנבות, סנאים, צבאים וחיות רבות אחרות. כולם חיו יחד בהרמוניה תחת שלטונו של נעמי.

נעמי הראה את נתן ומשפחתו ברחבי הארמון שלה והם נהנו נפלא. הם שיחקו משחקים, אכלו אוכל טעים והקשיבו לסיפורי החיות. נתן כל כך נהנה שהוא לא רצה לעזוב. הוא שאל את נעמי אם יוכל להישאר איתה ביער לנצח.

נעמי חייך ואמר, "אשמח לקבל אותך בתור חבר שלי, נתן. אבל אתה חייב להבטיח להיות תמיד אדיב ועוזר לכל בעלי החיים ביער."

נתן הבטיח תמיד להיות חבר טוב לבעלי החיים. מאותו יום ואילך נתן בילה את רוב זמנו ביער ושיחק עם חבריו החדשים לבעלי חיים. הוא למד מהם כל כך הרבה וכולם אהבו אותו.

יום אחד, סערה גדולה פגעה ביער. הרוח נשבה בחוזקה והעצים התנדנדו. החיות פחדו ולא ידעו מה לעשות. נתן נזכר בהבטחה שנתן לנעמי ונכנס במהירות לפעולה. הוא אסף את כל החיות ולקח אותן למקום בטוח. הוא דאג שלכולם יהיה מספיק מזון ומים כדי להחזיק מעמד עד שהסערה תחלוף.

החיות היו אסירות תודה לנתן שהצילה אותן. כולם ידעו שנתן הוא חבר וגיבור אמיתי. נעמי היה מאוד גאה בנתן והחליט להפוך אותו לנסיך היער. מאותו יום ואילך, נתן נודע כנסיך האמיץ והחביב של היער.

ההורים של נתן היו כל כך גאים בו. הם ידעו שלבן שלהם יש לב גדול והוא תמיד מוכן לעזור לאחרים. הם שמחו לראות אותו רכש כל כך הרבה חברים חדשים ביער.

מאז אותו יום ביקרו נתן ומשפחתו ביער לעתים קרובות. הם חיו באושר ועושר עד עצם היום הזה, מוקפים בחברי החיות שלהם. ונתן תמיד זכר את ההבטחה שהבטיח לנעמי, להיות תמיד אדיב ועוזר לאחרים.