פעם, בארץ קסומה
חי ילד קטן, אביתר שמו, כל כך מפואר
עם שיער מתולתל ועיניים כל כך בהירות
הוא היה גיבור אמיתי, מלא בעוצמה

יום אביב אחד, כשהשמש זרחה בבהירות
אביתר יצא לשחק, איזה מראה
הוא דילג וקפץ, עם שמחה בלב
הצטרפו אליו חבריו אביב ואדיסון, התחלה מושלמת

יחד הם רצו, דרך שדות ירוקים
הם צחקו ושיחקו, הם היו ממש הסצנה
הם טיפסו על עצים ורדפו אחרי פרפרים
הם היו חופשיים, הו איזו הפתעה

לפתע שמעו שאגה חזקה
הם הביטו סביבם, בשביל מה זה יכול להיות?
הם ראו דרקון, עם אש בנשימתו
זה היה מפחיד, זו הייתה סיבת המוות שלהם

אבל אביתר, אמיץ ונכון
הוא ידע בדיוק מה לעשות
הוא אמר לחבריו: "אל תפחדו
נביס את הדרקון הזה, לעולם לא ניפגע"

הוא תפס מקל, ומגן מבריק
הוא היה מוכן להילחם, הוא לעולם לא ייכנע
הוא הסתער על הדרקון, בכל כוחו
הוא היה נחוש לנצח בקרב הזה

הדרקון שאג, בכל כוחו
אבל אביתר עמד על שלו, ללא חרטה
הוא הניף את מקלו ופגע באפו של הדרקון
הדרקון יילל, זה היה ממש הפוזה

אביב ואדיסון, הצטרפו למאבק
הם זרקו סלעים ואבנים, בכל הכוח
הדרקון היה מבולבל, הוא לא ידע מה לעשות
מספרם היה גדול יותר, על ידי המעטים האמיצים האלה

הם נלחמו ונלחמו, עד שהדרקון נפל
הם הצילו את היום, הם הצליחו כל כך טוב
תושבי הכפר יצאו החוצה, הם התמלאו בשמחה
הם הריעו לאביתר, הגיבור שלהם, בכזו שמחה

ראש עיריית הכפר, בא להודות
הוא אמר, "אתה אמיץ, אתה צריך ללכת על הקרש"
הוא נתן לאביתר מדליה, על גבורתו
הוא אמר, "אתה הגיבור שלנו, הצלת את העיר שלנו"

אביתר היה גאה, הוא עשה מעשה גדול
הוא שמח לעזור, בשעת צרה
הוא חיבק את חבריו ואמר בחיוך
"אנחנו יוצרים קבוצה נהדרת, אנחנו עושים את המייל הנוסף"

מאותו יום ואילך היה ידוע אביתר
בתור הגיבור האמיץ ביותר, שהוצג אי פעם
הוא היה אהוב על כולם, על האומץ והלב שלו
הוא היה באמת גיבור, מההתחלה

אז ילדים, תזכרו את הסיפור הזה של אביתר
הוא הראה לנו שגבורה אף פעם לא רחוקה
זה בתוכנו, אנחנו רק צריכים להאמין
שנוכל לעשות הכל, אם רק ננסה להשיג.