פעם הייתה ילדה קטנה בשם אמילי לונה שגרה ליד הים. היא הייתה ילדה הרפתקנית מאוד שאהבה לחקור וללמוד דברים חדשים.

לאמילי לונה היה חבר מיוחד מאוד בשם רוי-בוי שתמיד היה לצידה. יחד הם היו יוצאים לכל מיני הרפתקאות מרגשות.

יום אחד, אמילי לונה ורועי-בוי החליטו לחקור את החוף הסמוך לביתם. כשהלכו לאורך החוף, הם הבחינו במשהו מוזר בחול. זו הייתה קונכייה גדולה ונוצצת עם סמל מוזר עליה. אמילי לונה הרימה את הקונכייה והראתה אותה לרוי-בוי.

"מה אתה חושב שזה?" שאלה אמילי לונה.

רוי-בוי חשב לרגע לפני שענה, "אני חושב שזה יכול להיות סוג של קונכיית קסם".

אמילי לונה התלהבה מאוד מהרעיון. היא הצמידה את הקונכייה לאוזנה והקשיבה בקשב רב. פתאום היא שמעה קול בוקע מהקונכייה.

"שלום, אמילי לונה. אני פיית הים הקסומה, ואני כאן כדי להעניק לכם משאלה", אמר הקול.

אמילי לונה כל כך התרגשה שבקושי יכלה לדבר. היא חשבה מה תהיה המשאלה שתשמח אותה ואת רוי-בוי.

"אני מייחלת לסירה קסומה שתוכל לשוט מעבר לים", אמרה.

פיית הים נענתה למשאלתה, וסירה יפהפייה הופיעה על החוף. אמילי לונה ורוי-בוי טיפסו במהירות פנימה והפליגו.

בזמן שהפליגו, ראו כל מיני יצורים ומקומות מדהימים. הם אפילו נתקלו במפלצת ים ענקית, אבל אמילי לונה השתמשה באומץ ליבה ובחשיבתה המהירה כדי להערים על החיה ולברוח.

עד מהרה הגיעו לסוף דרכם וחזרו הביתה. אמילי לונה ורועי-בוי היו כל כך נרגשים לספר לכולם על ההרפתקה שלהם.

מאותו יום ואילך, אמילי לונה ורועי-בוי היו החברים הכי טובים. הם יצאו יחד לעוד הרפתקאות רבות, אבל אף אחת מהן לא יכלה להשתוות למסע הקסום שעברו על הסירה הקסומה.