פעם בממלכה העתיקה של המלך ארתור, חיה ילדה קטנה ואמיצה בשם אגם. אגם הייתה נשמה אדיבה ועדינה שתמיד דאגה לחבריה ולמשפחתה.

אגם חיה בכפר קטן בקצה הממלכה. מדי יום הייתה משוטטת ביער הסמוך לביתה, חוקרת את המראות והקולות הנפלאים של הטבע. זה היה ביום אחד כזה כאשר אגם פגשה את החבר הטוב שלה, רוי בוי.

רוי-בוי היה ילד שובב ונחמד. היה לו לב טוב ואופי נאמן, והוא הפך במהרה לבן לוויה קבוע של אגם. יחד הם יחקרו את הממלכה ויחוו הרפתקאות גדולות.

יום אחד, בעודם יוצאים לחקור, אגם ורוי-בוי נתקלו בטירה ישנה ונטושה. אגם הסתקרנה מהטירה וביקשה מרוי-בוי להתלוות אליה כשהיא נכנסת פנימה.

כשנכנסו לטירה, הם נדהמו ממה שמצאו. הקירות כוסו בסמלים מסתוריים וחרבות, והמדפים היו מלאים בספרים ומגילות. רוי-בוי התרגש במיוחד לגלות חדר סודי מלא בחפצים קסומים.

אגם ורוי-בוי בילו את היום בחקר הטירה ולמדו על סודותיה. כשעמדו לעזוב, הם נתקלו בחדר גדול בראש הטירה. במרכז החדר היה כס מלכות יפהפה, ועל כס המלכות היה כתר קסום.

אגם ורוי-בוי ידעו שזהו הכתר האבוד של המלך ארתור. הם החליטו לקחת את הכתר ולמצוא את בעליו החוקיים.

כאשר הכתר נמצא בבטחה ברשותם, אגם ורוי-בוי יצאו למצוא את המלך ארתור. הם נסעו דרך יערות ומעל הרים, ונתקלו ביצורים מוזרים ונפלאים רבים לאורך הדרך.

לבסוף, לאחר מסע ארוך וקשה, הם הגיעו לארמונו של המלך ארתור. אגם ורוי-בוי הגישו לו את הכתר, והמלך שמח מאוד לקבל אותו בחזרה.

כפרס על גבורתם ונאמנותם, המלך ארתור הפך את אגם ואת רוי-בוי לאבירי כבוד של הממלכה. כולם בממלכה חגגו את גבורתם ואומץ לבם, ומאותו יום ואילך הם נודעו כאבירים האמיצים של חצר המלך ארתור.