פעם היה ילד אמיץ והרפתקן מאוד בשם לביא. הוא היה מוכן תמיד לכל אתגר ואהב להיות מעורב בכל מיני מעשי שובבות. לביא היה החבר הכי טוב של רוי-בוי. כאשר רוי-בוי ולביא שיחקו יחד, תמיד אפשר היה לצפות שיעברו הרפתקאות מיוחדות.

יום אחד החליטו לביא ורוי-בוי לצאת למסע כדי לחקור את העולם שסביבם. הם ארזו תרמילים עם כל הדברים החיוניים ויצאו לדרך. תוך כדי הליכה, הם נתקלו בדלת מסתורית בצלע ההר. לביא התרגש מאוד ושכנע את רוי-בוי לפתוח את הדלת ולהיכנס עימו לתוך המקום המסתורי הזה. רוי-בוי הסכים בשמחה ושניהם פתחו את הדלת ונכנסו פנימה.

מעבר לדלת הייתה מערה חשוכה ועמוקה, אבל לביא הדליק את הפנס שהביא עימו. כשהמשיכו להתקדם פנימה, הם נתקלו במשהו מוזר מאוד. היה זה גביש כחול קטן וזוהר. לביא היה מהופנט מהגביש ורצה לקחת אותו איתם, אבל רוי-בוי חשב שזה מסוכן מדי. לביא היה נחוש לקחת את הגביש ושכנע בכך גם את רוי-בוי.

בחדר הבא, הם גילו דלת סודית. לביא היה סקרן מאוד לראות מה יש מאחורי הדלת. הוא ביקש מרוי-בוי שיחכה לו בחוץ והמשיך באומץ פנימה לבדו כדי לגלות מה יש מאחורי הדלת.

כאשר פתח את הדלת לא האמין לביא למראה עיניו. מאחורי הדלת היה עולם קסום מלא בכל מיני יצורים משונים שמעולם לא ראה כמותם. לביא כל כך נדהם מהעולם החדש הזה עד ששכח שיש ברשותו את הגביש הקסום. היצורים המשונים היו נחמדים מאוד והתקרבו ללביא כדי לראות את הגביש. ביניהם היה קוסם זקן וחכם.

הקוסם סיפר ללביא על הגביש הקסום וכיצד ניתן להשתמש בו כדי להגשים משאלות. לביא כל כך התרגש ומיד קרא לרוי-בוי להצטרף אליו. הקוסם הציע להראות להם את נפלאות העולם הקסום שלו.

לביא ורוי-בוי חקרו את העולם הקסום במשך ימים רבים, למדו דברים חדשים ורכשו חברים חדשים. הם אפילו מצאו דרך לחזור הביתה כשהיו מוכנים, פשוט על ידי הבעת משאלה בפני הגביש. לביא ורוי-בוי היו החברים הכי טובים ותמיד עזרו האחד לשני. מאותו היום לא נפרדו מהגביש הקסום שמצאו במערה המסתורית, והשתמשו בו כדי לעזור לאנשים אחרים להגשים משאלות.