פעם חיה ילדה אמיצה בשם מיה מאיר. מיה מאיר הייתה ילדה מאוד חביבה ונדיבה שתמיד הייתה מוכנה לעזור לחבריה. היא גם הייתה מאוד הרפתקנית ואהבה לחקור את העולם סביבה.

מיה מאיר גרה עם משפחתה בכפר קטן ליד הים. מדי יום הייתה יוצאת לחקור את האזור סביב ביתה. היא הייתה מאוד סקרנית ואהבה ללמוד דברים חדשים.

יום אחד, כשמיה מאיר טיילה על שפת הים, היא הבחינה באופק בספינה גדולה. היא מעולם לא ראתה ספינה כל כך גדולה לפני כן והיא כל כך התרגשה לראות אותה. כאשר הספינה עגנה בנמל, היא עלתה על סיפון הספינה ושאלה את הקפטן שלה לאן היא נוסעת.

הקפטן אמר למיה מאיר שהספינה נוסעת לאי קסום רחוק משם. הוא אמר שהאי הוא ביתם של יצורים נפלאים רבים ושזה מקום יפהפה. מיה מאיר כל כך התרגשה ומיד שאלה את הקפטן אם היא יכולה להצטרף אליהם.

הקפטן חייך והסכים ושניהם הפליגו לאי הקסום. בזמן שהפליגו, מיה מאיר והקברניט דיברו על הדברים הנפלאים שיראו ויעשו באי. מיה מאיר כל כך התרגשה עד שבקושי הצליחה להתאזר בסבלנות.

כשהגיעו לבסוף לאי, נדהמה מיה מאיר. האי היה מלא ביערות ירוקים, חופים יפים ומפלי מים. היא לא האמינה למראה עיניה.

מיה מאיר והקפטן חקרו את האי ורכשו חברים חדשים רבים בדרך. הם אפילו פגשו איש ידידותי שיודע לדבר עם חיות, בשם רוי-בוי. רוי-בוי אמר שהוא מוכן לעזור למיה מאיר ולקפטן בכל מה שהם צריכים. הוא לקח אותם לסיור באי והכיר להם את החברים שלו: ננה האיגואנה, צ'רצ'יל התוכי וג'נגו הסוס המדבר.

ביום האחרון למסעם, מיה מאיר והקברניט נפרדו מחברם החדש והפליגו חזרה הביתה. מיה מאיר הייתה עצובה שעליה לעזוב את האי הקסום, אבל היא ידעה שתמיד תזכור את הדברים הנפלאים שראתה ואת החבר הנפלא שרכשה שם.

ההרפתקה של מיה מאיר פקחה את עיניה לעולם של אפשרויות והראתה לה שהכל אפשרי אם רק רוצים ומתאמצים. היא למדה שעם אומץ, נחישות וטוב לב, אתה יכול לעשות הכל.