פעם בממלכה העתיקה של המלך ארתור, חיה ילדה קטנה ואמיצה בשם נויה. נויה הייתה נשמה אדיבה ועדינה שתמיד דאגה לחבריה ולמשפחתה.

נויה חיה בכפר קטן בקצה הממלכה. מדי יום הייתה משוטטת ביער הסמוך לביתה, חוקרת את המראות והקולות הנפלאים של הטבע. זה היה ביום אחד כזה כאשר נויה פגשה את החבר הטוב שלה, רוי בוי.

רוי-בוי היה ילד שובב ונחמד. היה לו לב טוב ואופי נאמן, והוא הפך במהרה לבן לוויה קבוע של נויה. יחד הם יחקרו את הממלכה ויחוו הרפתקאות גדולות.

יום אחד, בעודם יוצאים לחקור, נויה ורוי-בוי נתקלו בטירה ישנה ונטושה. נויה הסתקרנה מהטירה וביקשה מרוי-בוי להתלוות אליה כשהיא נכנסת פנימה.

כשנכנסו לטירה, הם נדהמו ממה שמצאו. הקירות כוסו בסמלים מסתוריים וחרבות, והמדפים היו מלאים בספרים ומגילות. רוי-בוי התרגש במיוחד לגלות חדר סודי מלא בחפצים קסומים.

נויה ורוי-בוי בילו את היום בחקר הטירה ולמדו על סודותיה. כשעמדו לעזוב, הם נתקלו בחדר גדול בראש הטירה. במרכז החדר היה כס מלכות יפהפה, ועל כס המלכות היה כתר קסום.

נויה ורוי-בוי ידעו שזהו הכתר האבוד של המלך ארתור. הם החליטו לקחת את הכתר ולמצוא את בעליו החוקיים.

כאשר הכתר נמצא בבטחה ברשותם, נויה ורוי-בוי יצאו למצוא את המלך ארתור. הם נסעו דרך יערות ומעל הרים, ונתקלו ביצורים מוזרים ונפלאים רבים לאורך הדרך.

לבסוף, לאחר מסע ארוך וקשה, הם הגיעו לארמונו של המלך ארתור. נויה ורוי-בוי הגישו לו את הכתר, והמלך שמח מאוד לקבל אותו בחזרה.

כפרס על גבורתם ונאמנותם, המלך ארתור הפך את נויה ואת רוי-בוי לאבירי כבוד של הממלכה. כולם בממלכה חגגו את גבורתם ואומץ לבם, ומאותו יום ואילך הם נודעו כאבירים האמיצים של חצר המלך ארתור.