פעם חי בכפר קטן ונעים ילד צעיר בשם אלון. למרות שהיה עדיין צעיר מאוד, הוא היה אמיץ והרפתקן למדי. היה לו חבר הכי טוב בשם רוי-בוי שתמיד היה שם בשבילו, מוכן לכל סוג של שובבות וכיף.

ביום קיץ חמים אחד, אלון ורוי-בוי החליטו לחקור את היער הסמוך. כשהם נכנסו עמוק לתוך היער, הם שמו לב שהעצים הולכים וגדלים והאור נעשה עמום יותר. פתאום הם שמעו רעש מוזר. זה נשמע כאילו מישהו קורא בשמם.

אלון ורוי-בוי עצרו והביטו סביבם, אבל לא יכלו לראות אף אחד. הם עמדו לעזוב, ואז שמעו שוב את הרעש, הפעם חזק יותר. הוא הגיע מעץ גדול במרכז היער.

אלון ורוי-בוי התקרבו בזהירות אל העץ והציצו סביבו. להפתעתם הם ראו דלת קטנה עם ידית זעירה. רוי-בוי פתח לאט את הדלת ולתדהמתם, הם מצאו בתוכה ממלכה זעירה.

הממלכה הייתה מלאה באנשים זעירים, בעלי חיים ועצים. הכל היה כל כך קטן שאלון ורוי-בוי נאלצו להתכופף כדי לראות אותו כמו שצריך. אנשי הממלכה קיבלו את פניהם והזמינו אותם להצטרף אליהם לחגיגותיהם.

אלון ורוי-בוי בילו את כל היום עם האנשים הזעירים של הממלכה. הם שיחקו משחקים, אכלו אוכל טעים ורקדו סביב המדורה. לאחר זמן מה, הגיע זמנם לחזור הביתה. אנשי הממלכה נפרדו מהם לשלום והעניקו להם במתנה זרע קסום, ואמרו להם שאם הם יזרעו את הזרע, משהו נפלא יקרה.

אלון ורוי-בוי לקחו את הזרע הביתה ושתלו אותו בגינה. למחרת בבוקר, כשהתעוררו, נדהמו לגלות שהזרע גדל לעץ גדול עם פירות יפים וצבעוניים.

אלון ורוי-בוי היו כל כך שמחים ונרגשים מהתגלית שלהם, שהם לא יכלו לחכות לספר לכולם. הם בילו את שארית היום במשחק בעץ הקסום וסיפרו לכל חבריהם ובני משפחתם על ההרפתקה הנפלאה שלהם והזמינו אותם לטעום מפירות העץ הקסום.

מאותו יום ואילך, אלון ורוי-בוי בילו ימים רבים בחקר היער הסמוך וגילו דברים חדשים ומרגשים. הם מעולם לא שכחו את הממלכה הקסומה הזעירה שמצאו בתוך העץ, ואת הזמן הנפלא שבילו עם האנשים הזעירים.