פעם, בממלכה קסומה ביער, חי ילד אמיץ והרפתקן בשם ליאם. הוא נודע באומץ ליבו ובליבו הטוב. ליאם גר בכפר קטן עם הוריו וחברו הטוב, רוי-בוי. רוי-בוי היה ילד נמרץ ושובב, אבל תמיד היה שם בשביל ליאם בכל פעם שהיה צריך אותו.

יום אחד, כשליאם ורוי-בוי שיחקו ביער, הם נתקלו במפה מסתורית. על המפה היה כתוב באותיות זהב "לילד האמיץ והחביב ביותר ביער, המפה הזו תוביל אותך להרפתקה גדולה ולאוצר מיוחד". ליאם ורוי-בוי היו נרגשים וסקרנים. הם ידעו שעליהם לעקוב אחר המפה ולראות לאן היא תוביל אותם.

המפה הובילה אותם למערה חשוכה ומפחידה. ליאם ורוי-בוי קצת פחדו, אבל הם אחזו זה ביד של זה ונכנסו באומץ למערה. כשהם נכנסו עמוק יותר לתוך המערה, הם ראו אור זוהר בקצה המנהרה. הם הלכו בעקבות האור ומצאו את עצמם בחדר מפואר מלא בזהב ותכשיטים.

באמצע החדר היה כתר זהוב יפהפה ולידו פתק. ליאם הרים את הפתק וקרא אותו בקול רם, "הכתר הזה שייך לילד האמיץ והחביב ביותר של היער. הנח אותו על ראשך ויהיה לך הכוח להגן ולהציל את ממלכתנו מהדרקון הרע". ליאם ידע שעליו להניח את הכתר לראשו ולהגן על ממלכתו.

ברגע שליאם הניח את הכתר על ראשו, הוא חש גל של כוח ואומץ. הוא ידע שיש לו אחריות גדולה על כתפיו, אבל הוא היה מוכן לאתגר. ליאם ורוי-בוי יצאו במהירות מהמערה וחזרו לכפר כדי לספר לכולם על ההרפתקה המדהימה שלהם.

תושבי הכפר נדהמו מהכתר ומהסיפור שמאחוריו. הם ידעו שליאם הוא שנבחר להביס את הדרקון המרושע שהטיל אימה על ממלכתם במשך שנים. תושבי הכפר הריעו וחגגו, וליאם הרגיש כמו גיבור אמיתי.

למחרת יצאו ליאם ורוי-בוי למסע שלהם כדי למצוא את מאורתו של הדרקון. הם נסעו ביערות, חצו נהרות וטיפסו על הרים. הכתר של ליאם נתן לו את האומץ להתמודד עם כל מכשול שיקרה בדרכם. רוי-בוי תמיד היה לצידו, והקפיד לשמור על רוחו הטובה של חברו.

לבסוף, הם הגיעו למאורת הדרקון. הדרקון היה ענק ומפחיד, עם טפרים חדים ונשימה לוהטת. ליאם ורוי-בוי קצת פחדו, אבל הם ידעו שהם צריכים להביס את הדרקון כדי להציל את הממלכה שלהם. ליאם צעד קדימה באומץ ובכוח הכתר ואתגר את הדרקון.

הדרקון שאג ונשף אש, אבל ליאם לא פחד. הוא השתמש בחשיבתו המהירה ובגבורה כדי להערים על הדרקון. הוא נזכר בסיפור שסבתו סיפרה לו על חולשתו של דרקון - דגדוג. ליאם דגדג את בטנו של הדרקון והוא התחיל לצחוק ללא שליטה. הדרקון הובס וליאם ורוי-בוי הצילו את הממלכה מאימתו.

תושבי הכפר שמחו מאוד ועשו חגיגה גדולה לליאם ורוי-בוי. ליאם הוכתר כגיבור והילד האמיץ ביותר של היער. הוא קיבל את התואר "ליאם קוטל הדרקון" והכתר הפך לסמל לגבורתו ולטוב ליבו.

מאותו יום ואילך יצאו ליאם ורוי-בוי להרפתקאות רבות יחד, תוך שימוש בכתר כדי לעזור לנזקקים ולהגן על ממלכתם. ליאם הוכיח שגם הילד הקטן והחביב ביותר יכול להיות גיבור ולעשות הבדל גדול בעולם. ועם רוי-בוי לצידו, הוא ידע שהוא יכול להתמודד עם כל אתגר שיקרה בדרכו.