פעם היה ילד אמיץ בשם אוריאל אייל. אוריאל אייל היה חבר טוב של רוי-בוי. שניהם גרו בכפר קטן ליד היער גדול. אוריאל אייל שיחק כל יום ביער עם רוי-בוי.

יום אחד החליטו אוריאל אייל ורוי-בוי לחקור את היער. הם התחילו ללכת ועד מהרה הגיעו לאגם גדול. אוריאל אייל נדהם מהמראה הנפלא של האגם ורצה ללמוד יותר אודותיו. רוי-בוי האמיץ החליט ללכת בעקבות אוריאל אייל.

הם התחילו להסתובב סביב האגם ולפתע שמעו רעש מוזר. אוריאל אייל היה סקרן והחליט לחקור את מקור הרעש. הוא הלך באומץ לכיוון מקור הרעש כאשר לפתע ראה דרקון גדול! אוריאל אייל נבהל אבל רוי-בוי ניגש ואמר לדרקון שהם גרים לא רחוק משם ופניהם לשלום.

הדרקון היה ידידותי והוא שאל את הבנים אם הם רוצים להצטרף אליו להרפתקה. אוריאל אייל התרגש ונענה להצעה בשקיקה. רוי-בוי החליט גם הוא להצטרף לאוריאל אייל.

הדרקון הטיס אותם על גבו לארץ רחוקה, מלאה ביצורים מוזרים ודברים קסומים. אוריאל אייל ורוי-בוי נדהמו מכל המראות והקולות הבלתי רגילים שראו. הם חקרו את הארץ החדשה ועד מהרה הם מצאו מערה קסומה.

הדרקון אמר להם שהמערה הזו מלאה באוצרות. אוריאל אייל ורוי-בוי נכנסו באומץ למערה ומצאו בתוכה פריטים קסומים רבים. הם ביקשו רשות ולקחו איתם כמה והדרקון הטיס אותם בחזרה לכפר שלהם.

אוריאל אייל ורוי-בוי סיפרו לכל אנשי הכפר בהתרגשות על ההרפתקה שלהם, והראו להם את החפצים הקסומים שהביאו איתם, ועד מהרה התפשטה הידיעה למרחקים. אנשים נדהמו ממעשיהם האמיצים של אוריאל אייל ורוי-בוי ושיבחו אותם על אומץ ליבם.

ההרפתקה של אוריאל אייל ורוי-בוי הייתה הצלחה והם למדו שלפעמים להתגבר על הפחד ולהיות אמיץ והרפתקני יכול להוביל לדברים גדולים. מדי פעם הלכו לבקר את הדרקון והפכו לחברים טובים שלו. הוא הבטיח להם שיצאו להרפתקאות נוספות ביחד.