פעם בממלכה העתיקה של המלך ארתור, חיה ילדה קטנה ואמיצה בשם אדר. אדר הייתה נשמה אדיבה ועדינה שתמיד דאגה לחבריה ולמשפחתה.

אדר חיה בכפר קטן בקצה הממלכה. מדי יום הייתה משוטטת ביער הסמוך לביתה, חוקרת את המראות והקולות הנפלאים של הטבע. זה היה ביום אחד כזה כאשר אדר פגשה את החבר הטוב שלה, רוי בוי.

רוי-בוי היה ילד שובב ונחמד. היה לו לב טוב ואופי נאמן, והוא הפך במהרה לבן לוויה קבוע של אדר. יחד הם יחקרו את הממלכה ויחוו הרפתקאות גדולות.

יום אחד, בעודם יוצאים לחקור, אדר ורוי-בוי נתקלו בטירה ישנה ונטושה. אדר הסתקרנה מהטירה וביקשה מרוי-בוי להתלוות אליה כשהיא נכנסת פנימה.

כשנכנסו לטירה, הם נדהמו ממה שמצאו. הקירות כוסו בסמלים מסתוריים וחרבות, והמדפים היו מלאים בספרים ומגילות. רוי-בוי התרגש במיוחד לגלות חדר סודי מלא בחפצים קסומים.

אדר ורוי-בוי בילו את היום בחקר הטירה ולמדו על סודותיה. כשעמדו לעזוב, הם נתקלו בחדר גדול בראש הטירה. במרכז החדר היה כס מלכות יפהפה, ועל כס המלכות היה כתר קסום.

אדר ורוי-בוי ידעו שזהו הכתר האבוד של המלך ארתור. הם החליטו לקחת את הכתר ולמצוא את בעליו החוקיים.

כאשר הכתר נמצא בבטחה ברשותם, אדר ורוי-בוי יצאו למצוא את המלך ארתור. הם נסעו דרך יערות ומעל הרים, ונתקלו ביצורים מוזרים ונפלאים רבים לאורך הדרך.

לבסוף, לאחר מסע ארוך וקשה, הם הגיעו לארמונו של המלך ארתור. אדר ורוי-בוי הגישו לו את הכתר, והמלך שמח מאוד לקבל אותו בחזרה.

כפרס על גבורתם ונאמנותם, המלך ארתור הפך את אדר ואת רוי-בוי לאבירי כבוד של הממלכה. כולם בממלכה חגגו את גבורתם ואומץ לבם, ומאותו יום ואילך הם נודעו כאבירים האמיצים של חצר המלך ארתור.