פעם היה ילד אמיץ בשם קפטן הוק. קפטן הוק היה חבר טוב של רוי-בוי. שניהם גרו בכפר קטן ליד היער גדול. קפטן הוק שיחק כל יום ביער עם רוי-בוי.

יום אחד החליטו קפטן הוק ורוי-בוי לחקור את היער. הם התחילו ללכת ועד מהרה הגיעו לאגם גדול. קפטן הוק נדהם מהמראה הנפלא של האגם ורצה ללמוד יותר אודותיו. רוי-בוי האמיץ החליט ללכת בעקבות קפטן הוק.

הם התחילו להסתובב סביב האגם ולפתע שמעו רעש מוזר. קפטן הוק היה סקרן והחליט לחקור את מקור הרעש. הוא הלך באומץ לכיוון מקור הרעש כאשר לפתע ראה דרקון גדול! קפטן הוק נבהל אבל רוי-בוי ניגש ואמר לדרקון שהם גרים לא רחוק משם ופניהם לשלום.

הדרקון היה ידידותי והוא שאל את הבנים אם הם רוצים להצטרף אליו להרפתקה. קפטן הוק התרגש ונענה להצעה בשמחה. רוי-בוי החליט גם הוא להצטרף לקפטן הוק.

הדרקון הטיס אותם על גבו לארץ רחוקה, מלאה ביצורים מוזרים ודברים קסומים. קפטן הוק ורוי-בוי נדהמו מכל המראות והקולות הבלתי רגילים שראו. הם חקרו את הארץ החדשה ועד מהרה הם מצאו מערה קסומה.

הדרקון אמר להם שהמערה הזו מלאה באוצרות. קפטן הוק ורוי-בוי נכנסו באומץ למערה ומצאו בתוכה פריטים קסומים רבים. הם ביקשו רשות ולקחו איתם מספר חפצים קסומים והדרקון הטיס אותם בחזרה לכפר שלהם.

קפטן הוק ורוי-בוי סיפרו לכל אנשי הכפר בהתרגשות על ההרפתקה שלהם, והראו להם את החפצים הקסומים שהביאו איתם, ועד מהרה התפשטה הידיעה למרחקים. אנשים נדהמו ממעשיהם האמיצים של קפטן הוק ורוי-בוי ושיבחו אותם על אומץ ליבם.

ההרפתקה של קפטן הוק ורוי-בוי הייתה הצלחה והם למדו שלפעמים להתגבר על הפחד ולהיות אמיץ והרפתקני יכול להוביל לדברים גדולים. מדי פעם הלכו לבקר את הדרקון והפכו לחברים טובים שלו. הוא הבטיח להם שיצאו להרפתקאות נוספות ביחד.