פעם חיה ילדה קטנה בשם ריף אביגיל אלחרט. היא הייתה בת חמש והחברה הכי טובה של השכן שלה, רוי-בוי.

ריף אביגיל אלחרט הייתה הרפתקנית מאוד ותמיד חיפשה משהו מרגש לעשות. היא אהבה לחקור מקומות חדשים ולנסות דברים חדשים.

יום אחד, ריף אביגיל אלחרט ורוי-בוי החליטו לצאת להרפתקה גדולה. הם החליטו לחקור טירה נטושה ביער. כשהם עשו את דרכם ביער, הם הבחינו בשביל המוביל אל הטירה.

כשהגיעו לטירה, הם נדהמו מהגודל שלה ועד כמה מפוארת היא. ריף אביגיל אלחרט הייתה כל כך נרגשת עד שבקושי יכלה להכיל את השמחה שלה. היא רצה סביב הטירה, חוקרת כל פינה ופינה.

לפתע, הבחינה ריף אביגיל אלחרט בדלת מסתורית בחלק האחורי של הטירה. היא ורוי-בוי החליטו להסתכל מקרוב. כשהם פתחו את הדלת, הם נדהמו לגלות חדר סודי מלא באוצרות!

הם מילאו את כיסיהם במטבעות ואבני חן, אבל לפני שהספיקו לצאת מהחדר, שמעו רעם חזק. הדלת לחדר הסודי נסגרה מאחוריהם!

ריף אביגיל אלחרט ורוי-בוי היו מפוחדים, אבל הם ידעו שעליהם למצוא מוצא. הם חיפשו בכל מקום, אבל לא מצאו דרך לצאת מהחדר.

לפתע זרחה קרן אור מבעד לחלון. זו הייתה השמש! ריף אביגיל אלחרט ורוי-בוי הבינו שהשמש היא המפתח לפתיחת הדלת.

הם הרימו את ידיהם לשמש ונתנו לה לחמם אותן. ואז כשאחזו בידית הדלת, שמעו נקישה חזקה והדלת נפתחה. הם היו חופשיים!

ריף אביגיל אלחרט ורוי-בוי רצו בחזרה לכפר שלהם ושיתפו את כולם בסיפוריהם. הם זכו לשבחים כגיבורים וכולם רצו לשמוע עוד על הרפתקאותיהם.

ריף אביגיל אלחרט ורוי-בוי היו כל כך גאים בעצמם. הם חוו משהו מדהים ולעולם לא ישכחו אותו.

ריף אביגיל אלחרט ורוי-בוי חיו באושר ועושר עד עצם היום הזה, והחברות ביניהם התחזקה עוד יותר. הם תמיד היו מוכנים להרפתקה חדשה ומעניינת.