פעם הייתה ילדה אמיצה והרפתקנית בשם תהל. היא התגוררה בכפר קטן הממוקם הרחק במדבר. כל יום תהל יצאה לחקור את המדבר והיא מעולם לא פחדה משום דבר.

לתהל היה חבר טוב בשם רוי-בוי שתמיד אהב להצטרף אליה בהרפתקאותיה. תהל ורועי-בוי היו חברים מאז שהיו תינוקות והיה להם כיף ביחד.

יום אחד, תהל ורוי-בוי החליטו לחקור מערה מסתורית ששמעו עליה מתושבי המקום. כשהגיעו, המערה הייתה חשוכה ומלאה בקורי עכביש. תהל קצת פחדה אבל רוי-בוי החזיק לה את היד ושניהם נכנסו פנימה.

בעודם הולכים בתוך המערה, שמעו רעש מוזר מכיוון החלק האחורי של המערה. תהל ורוי-בוי עקבו אחר הרעש ונתקלו בחדר סודי. במרכז החדר הייתה ביצה ענקית ועליה מוטבע סמל מוזר.

תהל ורועי-בוי הסתקרנו והחליטו לקחת את הביצה איתם. כשעמדו לצאת, הם שמעו קול שאמר: "תשמרו על הביצה והיא תטפל בכם".

תהל ורועי-בוי לקחו את הביצה בחזרה לכפר שלהם ושמרו עליה. כל יום היו בודקים ומוודאים שהביצה שלמה ובטוחה.

יום אחד שמעו שקבוצת שודדים מגיעה לכפר שלהם. תהל ורועי-בוי פחדו ולא ידעו מה לעשות. אבל לפתע נזכרו בביצה והחליטו להשתמש בה כדי להגן על כפרם.

הם הביאו את הביצה למרכז הכפר והניחו אותה במרכז הכיכר. לפתע, התחילה הביצה לזהור ואז בקע ממנה דרקון ענק!

הדרקון החל מיד להילחם בשודדים ולהגן על הכפר. כולם בכפר הריעו כשהדרקון הביס את השודדים והציל אותם.

תהל ורועי-בוי היו כל כך גאים בעצמם על שהשתמשו בביצה כדי להגן על הכפר שלהם. מכאן ואילך הדרקון חי איתם בכפר והכפר היה מוגן לנצח מפני סכנות ואויבים.

תהל ורועי-בוי היו גיבורים וזכו לחיים שלמים של חברות והרפתקאות. הם חקרו יחד את המדבר במשך שנים רבות, תמיד חיפשו הרפתקאות חדשות ודברים לגלות.