פעם הייתה ילדה אמיצה והרפתקנית בשם מיאל. היא התגוררה בכפר קטן הממוקם הרחק במדבר. כל יום מיאל יצאה לחקור את המדבר והיא מעולם לא פחדה משום דבר.

למיאל היה חבר טוב בשם רוי-בוי שתמיד אהב להצטרף אליה בהרפתקאותיה. מיאל ורועי-בוי היו חברים מאז שהיו תינוקות והיה להם כיף ביחד.

יום אחד, מיאל ורוי-בוי החליטו לחקור מערה מסתורית ששמעו עליה מתושבי המקום. כשהגיעו, המערה הייתה חשוכה ומלאה בקורי עכביש. מיאל קצת פחדה אבל רוי-בוי החזיק לה את היד ושניהם נכנסו פנימה.

בעודם הולכים בתוך המערה, שמעו רעש מוזר מכיוון החלק האחורי של המערה. מיאל ורוי-בוי עקבו אחר הרעש ונתקלו בחדר סודי. במרכז החדר הייתה ביצה ענקית ועליה מוטבע סמל מוזר.

מיאל ורועי-בוי הסתקרנו והחליטו לקחת את הביצה איתם. כשעמדו לצאת, הם שמעו קול שאמר: "תשמרו על הביצה והיא תטפל בכם".

מיאל ורועי-בוי לקחו את הביצה בחזרה לכפר שלהם ושמרו עליה. כל יום היו בודקים ומוודאים שהביצה שלמה ובטוחה.

יום אחד שמעו שקבוצת שודדים מגיעה לכפר שלהם. מיאל ורועי-בוי פחדו ולא ידעו מה לעשות. אבל לפתע נזכרו בביצה והחליטו להשתמש בה כדי להגן על כפרם.

הם הביאו את הביצה למרכז הכפר והניחו אותה במרכז הכיכר. לפתע, התחילה הביצה לזהור ואז בקע ממנה דרקון ענק!

הדרקון החל מיד להילחם בשודדים ולהגן על הכפר. כולם בכפר הריעו כשהדרקון הביס את השודדים והציל אותם.

מיאל ורועי-בוי היו כל כך גאים בעצמם על שהשתמשו בביצה כדי להגן על הכפר שלהם. מכאן ואילך הדרקון חי איתם בכפר והכפר היה מוגן לנצח מפני סכנות ואויבים.

מיאל ורועי-בוי היו גיבורים וזכו לחיים שלמים של חברות והרפתקאות. הם חקרו יחד את המדבר במשך שנים רבות, תמיד חיפשו הרפתקאות חדשות ודברים לגלות.