פעם, בארץ רחוקה, גרה ילדה קטנה בשם לביא. היא גרה עם הוריה, אבא ואימה, בכפר קטן מוקף ביערות ירוקים והרים גבוהים.

לביא הייתה ילדה קטנה סקרנית והרפתקנית. היא אהבה לחקור את סביבתה וללמוד דברים חדשים. הוריה היו מאוד גאים בה ועודדו אותה ללכת בעקבות חלומותיה.

יום אחד, בזמן שלביא שיחק ביער, היא נתקלה בזקן שישב מתחת לעץ. היה לו זקן לבן ארוך ולבש גלימה עשויה עלים. לביא לא פחד וניגש אליו להגיד לו שלום.

הזקן חייך אליה ואמר, "שלום, קטנטונת. שמי ת'רון ואני קוסם. התבוננתי בך ואני רואה שאת ילדה אמיצה וטובת לב. יש לי משימה מיוחדת עבור אתה, תעזור לי?"

לביא התרגש לפגוש קוסם אמיתי וענה בשקיקה "כן, אשמח לעזור לך!"

תרון הסביר ללביא שיש דרקון מרושע בשם זולטר שכבש את מלך ומלכת הממלכה. הוא הטיל עליהם כישוף ורק ילד אמיץ וטהור לב יכול לשבור אותו. הקוסם חיפש ילד כזה והוא סוף סוף מצא את לביא.

לביא פחד אך נחוש לעזור למלך ולמלכה. ת'רון נתן לה שרביט קסום ומפה כדי להדריך אותה למאורת הדרקון. הוא גם אמר לה שהיא תזדקק לעזרת הוריה, אבא ואימה, כדי להביס את הדרקון.

מבלי לבזבז זמן, מיהרה לביא חזרה הביתה וסיפרה להוריה את כל מה שקרה. אבא ואימה היו מודאגים אבל הם ידעו שבתם אמיצה והם הבטיחו לעזור לה.

למחרת יצאו שלושתם למסע אל מארת הדרקון. הם עקבו אחר המפה שנתן ת'רון ואחרי מסע ארוך ומייגע, הם סוף סוף הגיעו למאורה.

כשנכנסו למאורה, קיבלה את פניהם שאגה חזקה. זה היה זולטר, הדרקון! הוא היה ענק ובעל טפרים חדים ונשימה לוהטת. לביא פחדה אבל היא זכרה את דבריו של תרון, "רק ילד אמיץ וטהור לב יכול לשבור את הכישוף".

בכל אומץ לבה, הצביעה לביא את שרביטה הקסום לעבר זולטר וצעקה: "עצור, זולטר! שחרר את המלך והמלכה מהקסם שלך!"

זולטר נדהם מהגבורה של לביא ומכוח השרביט שלה. הוא לא האמין שילדה קטנה תוכל לעמוד מולו. הוא נסוג לאט לאחור ושיחרר את המלך והמלכה מהכישוף שלו.

המלך והמלכה שמחו מאוד והם הודו לביא ולהוריה על אומץ לבם. הם הזמינו אותם לארמון שלהם וערכו משתה גדול לכבודם.

כאשר לביא והוריה ישבו במשתה הגדול, הם לא האמינו שזה עתה ניצחו דרקון מרושע והצילו את הממלכה. המלך והמלכה הכריזו על לביא כגיבור הממלכה והיא קיבלה את התואר "קוטלת הדרקונים".

מאותו יום, לביא הייתה ידועה בתור הילדה האמיצה וטובת הלב בממלכה. היא הפכה לאגדה וסיפורה סופר לילדים בכל רחבי הארץ.

גם ת'רון, הקוסם, הפך לחבר יקר של לביא ומשפחתה. הוא ביקר אותם לעתים קרובות ולימד את לביא כיצד להשתמש בשרביט הקסם שלה למעשים טובים.

הוריה של לביא, אבא ואימה, היו מאוד גאים בבתם והם ידעו שהיא נועדה לגדולה מיום היוולדה.

וכך, ההרפתקה של לביא הסתיימה עם סוף טוב. היא הוכיחה שעם אומץ לב, טוב לב ועזרה של אנשים אהובים הכל אפשרי. והיא תמיד תיזכר כגיבורה האמיץ שהביס את הדרקון והציל את הממלכה.